מטרו קו 2 בנאפולי אינו מטרו אלא רכבת פרברים של טרניטליה שרצה על מסילה ראשית מתחת לעיר, מפיאצה גריבלדי במזרח דרך מונטסאנטו ומרג'לינה ועד פוצואולי במערב. הוא הכלי הזול והמהיר להגיע לטיילת, לפוזיליפו, לאצטדיון בפואוריגרוטה ולשדות הפלגריים - כרטיס Unico בודד, 7 עד 15 דקות בין רכבות, ורבע שעה מהמרכז לים.

ההבדל הזה בין השם לבין המציאות הוא בדיוק מה שמפיל תיירים. הם מחפשים בגריבלדי את השילוט הכחול של קו 1, יורדים למפלס הלא נכון, ומגלים באיחור שהרכבת שלהם יוצאת מרציף ארוך ומואר שנראה כמו תחנת רכבת בין-עירונית קטנה. מי שמבין את ההיגיון של הקו מרוויח קיצור דרך אמיתי: 18.9 קילומטרים של מסילה שחוצים את נאפולי מדרום, בדיוק במקומות שקו 1 לא מגיע אליהם.

הצד השני של המטבע הוגן פחות. התחנות ותיקות, חלקן עדיין בלי מעליות, התדירות פחות יציבה, והקטע המערבי לפוצואולי סובל מהשבתות בגלל תופעת הברדיסיזם בשדות הפלגריים. עם קצת תכנון זה קו מצוין. בלי תכנון זה חצי שעה מבוזבזת על רציף.

קו 2 הוא לא באמת מטרו - ולמה זה משנה לכם

על מפת התחבורה של נאפולי קו 2 מצויר בדיוק כמו קו 1: קו צבעוני עם עיגולים. במציאות מדובר בשתי מערכות שונות לגמרי, עם מפעילים שונים, תשתית שונה ותרבות תפעולית שונה. הפער הזה מסביר כמעט כל תסכול שנתקלים בו בקו הזה.

רכבת ראשית שהתחפשה לקו מטרו

הקו נפתח בשלבים באמצע שנות העשרים של המאה הקודמת, כחלק מהמסילה שקישרה את נאפולי צפונה. הוא מעולם לא נבנה כמטרו עירוני אלא כמסילת רכבת שעברה במנהרות מתחת לעיר, ורק בהמשך הוסב לשירות מטרופוליני. טרניטליה מפעילה אותו, התשתית שייכת ל-RFI, וההפעלה השוטפת אינה בידי ANM שמפעילה את קו 1, את הפוניקולרי ואת האוטובוסים. אורך הקו כ-18.9 קילומטרים, עם כתריסר תחנות פעילות ותחנה נוספת בבנייה במזרח, ונסיעה מקצה לקצה נמשכת בין 40 ל-55 דקות.

איך זה מרגיש בפועל

הרציפים ארוכים כמו של רכבת בין-עירונית, לא קצרים כמו של מטרו. הרכבות עצמן דווקא מודרניות - דגמי Jazz ו-Pop החליפו את הצי הישן, והן ממוזגות, מוארות ונוחות הרבה יותר ממה שהמוניטין של הקו מרמז. לוחות המידע הם לוחות טרניטליה, ההכרזות בסגנון רכבת, והשילוט בתחנות מפנה אל Metropolitana FS ולא אל הסמל של המטרו העירוני.

שתי מערכות על מפה אחת

המעבר בין קו 1 לקו 2 נעשה דרך מסדרונות ושערים נפרדים ולא ברציף משותף. בגריבלדי, למשל, רציפי קו 2 יושבים במפלס נמוך מתחת לרחבת התחנה המרכזית, וההליכה עם מזוודה לוקחת שמונה עד עשר דקות. תקצבו את הזמן הזה מראש. פירוט מלא של מערך התחבורה העירוני, כולל הפוניקולרי והקווים המשלימים, מופיע בעמוד התחבורה הציבורית בנאפולי.

מהמזרח למרכז - מסן ג'ובאני-בארה ועד מונטסאנטו

החצי המזרחי והמרכזי של הקו הוא החלק שרוב התיירים ייתקלו בו, בעיקר כי שם יושבת התחנה המרכזית. שלוש מהתחנות כאן שוות עצירה מתוכננת, ושתיים אחרות פשוט אין סיבה לרדת בהן.

סן ג'ובאני-בארה וג'אנטורקו - הקצה שאין סיבה לרדת בו

הקצה המזרחי משרת שכונות מגורים ואזורי תעשייה לשעבר, בלי אתרי ביקור. תחנה נוספת בבנייה תוסיף חיבור לרובע המזרחי המתחדש. אם אתם לא מתארחים שם, פשוט תישארו ברכבת.

פיאצה גריבלדי - הצומת האמיתי של העיר

זו נקודת ההחלפה החשובה ביותר בנאפולי כולה: קו 2, קו 1, רכבות אזוריות ומהירות, קו הצ'ירקומווזוביאנה לפומפיי, להרקולנאום ולסורנטו, ואוטובוס שדה התעופה. מכאן גם יוצאים רוב הסיורים המאורגנים בעיר, וקטלוג הפעילויות בנאפולי מרוכז בעמוד היעד של ויאטור לנאפולי. שני דברים שכדאי לדעת: הרציפים של קו 2 נמצאים במפלס נפרד ולא באולם הראשי, ורחבת הכיכר שמעל היא אחד המקומות הבודדים בעיר שבהם באמת כדאי לשמור על התיק. בתוך התחנה עצמה המצב רגוע יחסית.

פיאצה קאבור - השער לסניטה ולמוזיאון הארכיאולוגי

מכאן הליכה של כשמונה דקות במעלה קל אל המוזיאון הארכיאולוגי הלאומי, שמחזיק את אוסף הפסיפסים והחפצים מפומפיי. פחות מרבע שעה משם, במעלה השכונה, נמצאות הקטקומבות של סן ג'נארו - מערכת בזיליקות תת-קרקעיות עם פרסקאות בנות מאות שנים, שמנוהלת בידי צוות מקומי צעיר ונכנסים אליה רק בסיור מודרך. כרטיס וסיור מודרך לקטקומבות של סן ג'נארו כולל גם כניסה לקטקומבות סן גאודיוזו הסמוכות. התחנה היא גם הכניסה הנוחה לרובע סניטה, אחת השכונות המעניינות בעיר.

מונטסאנטו - שוק, פוניקולרה ושתי מסילות נוספות

מונטסאנטו היא צומת קטן וצפוף שמחבר את קו 2 עם רכבות הקומאנה והצ'ירקומפלגריאה ועם הפוניקולרה שעולה לוומרו. ממש בפתח התחנה מתחיל שוק לה פיניאסקה (La Pignasecca), שוק רחוב פעיל מהמאה ה-17 שבו קונים ירקות, דגים וקופו פריטו - חרוט נייר של דגי ים מטוגנים. הטיפ שחוזר אצל מקומיים: השוק בשיאו בבוקר מוקדם, ואחרי אחת בצהריים חצי מהדוכנים כבר מתקפלים. מכאן גם מגיעים ברגל תוך עשר דקות לרובע הספרדי ולכניסה לנאפולי התת-קרקעית, מערכת הבורות והמנהרות היוונית-רומית שמתחת למרכז ההיסטורי.

המערב - פיאצה אמדאו, מרג'לינה והדרך לפוצואולי

כאן קו 2 מצדיק את קיומו. החצי המערבי מגיע לחלקים של נאפולי שכל שאר האמצעים מגיעים אליהם לאט יותר, יקר יותר או בשילוב מייגע של אוטובוסים.

פיאצה אמדאו - קיאיה בלי לטפס

התחנה יושבת בלב רובע קיאיה, הרובע האלגנטי של נאפולי. ברדיוס הליכה קצר נמצאים רחוב האופנה ויה דיי מילה, בתי קפה יציבים, ווילה פיניאטלי, בית אצולה מהמאה ה-19 שהפך למוזיאון שקט וכמעט ריק מתיירים. מכאן גם עולה הפוניקולרה של קיאיה לוומרו. התחנה עברה שיפוץ במסגרת תוכנית ההתחדשות של RFI, שכוללת מעליות אל פארקו מרגריטה שמעליה.

מרג'לינה - הנמל, קבר וירגיליוס והדרך לפוזיליפו

אם יש תחנה אחת שמצדיקה נסיעה בקו 2, זו היא. ממש מול היציאה שוכן פארקו וירג'יליאנו א פיידיגרוטה - גן קטן ומוצל שבתוכו הקבר המיוחס למשורר וירגיליוס, קברו של ג'אקומו לאופרדי, והפתח של הקריפטה הנאפוליטנית, מנהרה רומית באורך מעל 700 מטרים שנחצבה בטוף כדי לקצר את הדרך אל פוצואולי. הכניסה חופשית, השעות מוגבלות, וכמעט אף אוטובוס תיירים לא עוצר שם.

מהתחנה יורדים כמה דקות אל מרינת מרג'לינה, שממנה יוצאות מעבורות לקפרי, לאיסקיה ולפרוצ'ידה, וגם רוב שיוטי החוף. שיט לאורך חופי פוזיליפו חולף על פני מארקיארו ופארק הצוללנים של גאיולה, ושיט שקיעה קטן עם שתייה יוצא מאותו אזור בשעות אחר הצהריים. מי שמעדיף רגליים: הטיילת מזרחה עד קסטל דל'אובו היא כ-25 דקות הליכה שטוחה ויפה.

פיאצה לאופרדי וקמפי פלגריי - פואוריגרוטה והאצטדיון

תחנת קמפי פלגריי היא הכניסה לרובע פואוריגרוטה: מרכז התערוכות מוסטרה ד'אולטרמארה, האמפיתאטרון הפתוח ארנה פלגריאה, ואצטדיון דייגו ארמנדו מראדונה במרחק כ-750 מטרים, עשר דקות הליכה. בימי משחק זו אחת הדרכים הטובות להגיע, אם כי תחנת מוסטרה של הקומאנה קרובה בכמאתיים מטרים. פרטים על רכישת כרטיסים ועל האווירה בערב משחק מרוכזים בעמוד משחק של נאפולי.

באניולי ופוצואולי סולפטרה - הקצה שמצדיק יום שלם

בבאניולי נמצאים מוזיאון המדע האינטראקטיבי צ'יטה דלה שיינצה והמזח הצפוני של מפעל הפלדה לשעבר, רציף באורך כ-900 מטרים אל תוך המפרץ עם נוף לאי ניסידה. בקצה, האמפיתאטרון הפלביאני של פוצואולי הוא השלישי בגודלו שבנו הרומאים, והמפלס התת-קרקעי שלו - המסדרונות שבהם החזיקו חיות וגלדיאטורים - שמור טוב יותר מזה של הקולוסיאום. כרטיס כניסה לאמפיתאטרון הפלביאני זול משמעותית מאתרים דומים. במורד השכונה נמצא המקלום, שוק רומי שעמודיו נושאים חורי רכיכות ים בגובה שמעיד על עליית הקרקע ושקיעתה, וריונה טרה, העיר העתיקה על צוק הטוף. הקרטר של הסולפטרה עצמו סגור למבקרים מאז תאונה קטלנית ואפשר לראותו רק מבחוץ. סיור רגלי מודרך בפוצואולי ובשדות הפלגריים נפגש ממש ביציאה מהתחנה. מי שממשיך פנימה אל הקלדרה ימצא גם את אגם אוורנו, שהרומאים ראו בו את שער השאול.

מתי קו 2 הוא הכלי הנכון - וארבעה מצבים שבהם עדיף אחרת

קו 2 הוא לא קו לכל מטרה. הוא מצוין בדיוק במה שהוא נועד לו, וגרוע בכל השאר. ההבחנה הזו שווה חצי שעה ביום.

ארבעה שימושים שאין להם תחליף

• הטיילת ומרג'לינה. מגריבלדי למרג'לינה בערך 15 דקות. באוטובוס באותו מסלול, בשעת עומס, זה יכול לקחת פי שלושה.
• פוזיליפו וגאיולה. מרג'לינה היא נקודת ההתחלה של כל הטיפוס והשיט בפוזיליפו, וההגעה אליה ברכבת פשוטה בהרבה מהחלופות.
• יציאה לשדות הפלגריים ולפוצואולי. טיול יום שלם בעלות נסיעה עירונית, בלי מוניות ובלי רכב שכור. זו התועלת הגדולה ביותר של הקו.
• אצטדיון בימי משחק. תחנת קמפי פלגריי סופגת חלק מהעומס, והכניסה מהצד הזה נעימה יותר מאשר מכיוון פיאצלה טקיו.

ומתי לא לגעת בו

• המרכז ההיסטורי. ספאקנאפולי (Spaccanapoli), הדואומו וסן גרגוריו ארמנו נמצאים צפונית לקו. קו 1 בתחנות דנטה או אוניברסיטה, או פשוט הליכה, יביאו אתכם קרוב יותר.
• וומרו. שלוש הפוניקולרי הן הדרך הנכונה למעלה, לא הרכבת.
• שדה התעופה. קו 2 לא מגיע לקאפודיקינו כלל. אוטובוס האליבוס מגריבלדי הוא הפתרון.
• פומפיי, הרקולנאום וסורנטו. אלה על הצ'ירקומווזוביאנה מגריבלדי, מערכת אחרת לגמרי עם כרטיס נפרד.

החיבור לקו 6 שכמעט אף אחד לא מנצל

קו 6, הקו הקצר והחדש שרץ לאורך החוף המערבי, מתחבר לקו 2 גם במרג'לינה וגם בקמפי פלגריי. השילוב הזה שימושי במיוחד למי ששוהה בקיאיה או במרג'לינה ורוצה להגיע לפואוריגרוטה בלי לעבור דרך המרכז.

קו 2 מול קו 1 - מה באמת שונה

שתי המערכות נראות דומות על המפה ומקבלות את אותו כרטיס, אבל החוויה שונה לחלוטין. הנה ההבדלים שמשנים בפועל.

כרטיס משותף, שערים נפרדים

משפחת הכרטיסים Unico Campania, שנקראת היום TIC, תקפה על שני הקווים, על האוטובוסים ועל הפוניקולרי. אבל השערים והמסופים נפרדים, ומעבר בין הקווים דורש יציאה וכניסה מחדש. כרטיס TIC של 90 דקות מתיר בדרך כלל נסיעת מטרו אחת בלבד, ולכן מי שמתכנן יום עם שני מקטעי רכבת יגלה שכרטיס יומי משתלם יותר. בדקו את התנאים המדויקים על גבי הכרטיס עצמו.

תדירות ואמינות

בשעות השיא, בערך בין 7:30 ל-9:30 בבוקר ובין 17:30 ל-20:00 בערב, קו 2 מגיע לתדירות של 7 עד 10 דקות. מחוץ לשעות השיא בימי חול זה 10 עד 12 דקות, בשבתות ובחגים 11 עד 15, ואחרי תשע בערב התדירות יורדת לכ-15 דקות. קו 1 צפוף יותר בתדירות אבל גם הוא לא חף מתקלות. הפער האמיתי הוא באמינות: קו 2 חולק תשתית עם מערכת הרכבות הארצית, וכל תקלה במסילה או בסימון מתגלגלת אליו. עיכובים של עשר עד עשרים דקות הם חלק מהחיים כאן.

עומק, אמנות ותחושת מקום

תחנות האמנות המפורסמות - טולדו, מוניסיפיו, אוניברסיטה - כולן על קו 1. קו 2 תועלתני: אריחים ישנים, מדרגות ארוכות, וכמה תחנות שנראות כמו שהיו לפני עשורים. תוכנית שדרוג של RFI מתקדמת ומטפלת בתחנות המרכזיות, כולל התקנת מעליות שלא היו קיימות במונטסאנטו ובפיאצה אמדאו. בזמן העבודות תחנות נסגרות לחודשים שלמים בכל פעם.

המלכודת של הרכבת האחרונה

שעת הסגירה המוצהרת של הקו היא סביב 23:00, אבל זו השעה שבה הרכבת האחרונה מגיעה לקצה - לא השעה שבה היא יוצאת מהמרכז. מי שעומד בגריבלדי ברבע לאחת עשרה בלילה ומחכה לרכבת למרג'לינה עלול לגלות שהיא כבר יצאה. תכננו חזרה מוקדמת יותר או קחו מונית.

כרטיסים, תעריפים ומה עושים בשערים

מערכת הכרטוס בקמפניה נראית מסובכת אבל בנויה על היגיון פשוט: אזורים. ככל שמתרחקים ממרכז נאפולי, הכרטיס עולה מדרגה.

איזה כרטיס לקנות

לנסיעה בתוך גבולות העיר מספיק כרטיס TIC נאפולי לתשעים דקות, שמחירו המייצג סביב 1.60 אירו. כרטיס יומי במחיר מייצג של כ-4.50 אירו נותן נסיעות ללא הגבלה בכל האמצעים עד חצות, וכרטיס שבועי סביב 16 אירו. לנסיעה לפוצואולי צריך לעלות אזור: כרטיס NA2 במחיר מייצג של כ-2.50 אירו, תקף 120 דקות. כל המחירים האלה הם לבדיקה מול מכונת הכרטיסים או הדלפק ביום הנסיעה.

מי שמתכנן גם מוזיאונים כדאי שיבדוק את משפחת הכרטיסים המשולבים שמכסה תחבורה וכניסות יחד, בהשוואה מפורטת בעמוד קמפניה ארטקארד. לנוסע שעושה שתי נסיעות ביום ומבקר באתר אחד, החישוב לרוב מצדיק את הפאס.

תיקוף, שערים וקנסות

בקו 2 עוברים דרך שערים שמבליעים את הכרטיס ומחזירים אותו בצד השני. אל תזרקו אותו - צריך אותו גם ליציאה בתחנת היעד, וגם כהוכחה מול מבקר. הבקרה בקו הזה אמיתית ולא סמלית, והקנס גבוה משמעותית ממחיר הכרטיס. מי שקנה כרטיס נייר מטבקריה ולא העביר אותו במסוף פשוט נוסע בלי כרטיס תקף.

איפה קונים בפועל

מכונות אוטומטיות בכל תחנה, דלפק בתחנות הגדולות, וטבקריות - חנויות הטבק עם השלט הלבן על רקע כחול כהה - שנמצאות כמעט בכל רחוב. באפליקציה הרשמית אפשר לקנות כרטיס דיגיטלי, אבל בתחנות עמוקות הקליטה חלשה, ולכן עדיף להנפיק לפני הירידה למטה.

השבתות, ברדיסיזם ושביתות - איך לא להיתקע

זה החלק שאף מפת מטרו לא מספרת, והוא בדיוק מה שמפריד בין יום מוצלח בשדות הפלגריים לבין שעתיים על ספסל.

הקטע המערבי והפחמן הדו-חמצני

אזור השדות הפלגריים נמצא בתנועה גיאולוגית מתמדת שנקראת ברדיסיזם - עלייה ושקיעה איטית של הקרקע מעל תא המאגמה. אחת התופעות הנלוות היא הצטברות פחמן דו-חמצני במנהרה הפלגראית שדרכה עובר הקו. כשהריכוזים חורגים מהמותר, טרניטליה משביתה את הקטע שבין קמפי פלגריי לפוצואולי סולפטרה, וארבע תחנות - קמפי פלגריי, קוואלריצ'רה, באניולי ופוצואולי סולפטרה - מפסיקות לקבל רכבות. במקומן מופעלים אוטובוסים חלופיים בתדירות של כרבע שעה שעוצרים באותן נקודות. טורבינות אוורור ומערך חיישנים הותקנו במנהרה כדי לנטר את המצב, אבל השבתות חוזרות מעת לעת.

הפתרון המעשי פשוט: לפני נסיעה מערבה בדקו את מצב הקו. אם הקטע מושבת, רכבת הקומאנה ממונטסאנטו מגיעה לפוצואולי במסלול אחר לגמרי ובדרך כלל פועלת כרגיל. זו החלופה שהמקומיים לוקחים בלי לחשוב.

עבודות שדרוג בתחנות

תוכנית ההתחדשות של תחנות הקו מתבצעת בגלים, ובכל גל תחנה מרכזית אחת או שתיים נסגרות לחודשים - מונטסאנטו ופיאצה אמדאו סבלו מזה לסירוגין. הרכבות ממשיכות לעבור אבל לא עוצרות, והחלופה היא לרדת בתחנה סמוכה. פיאצה קאבור ומרג'לינה הן בדרך כלל התחליף הנוח.

שביתות

שביתות תחבורה באיטליה נפוצות, מוכרזות מראש, ומכבדות חלונות זמן מוגנים בבוקר ואחר הצהריים שבהם השירות פועל חלקית. אף פעם לא כדאי לתכנן טיסה או רכבת בין-עירונית עם חיבור צמוד לקו 2 ביום שבו הוכרזה שביתה.

איפה בודקים בפועל

עמוד השירות המטרופוליני של טרניטליה בקמפניה מפרסם עדכונים שוטפים, לצד לוחות המידע בתחנות. מנוסעים מקומיים עולה שוב ושוב שהערוצים החברתיים של המפעילים מתעדכנים מהר יותר ממוקד הטלפוני, במיוחד ביום של תקלה. בדיקה של דקה לפני היציאה מהמלון חוסכת את כל הסיפור. טעויות תכנון נפוצות נוספות מרוכזות בעמוד הטעויות של תיירים בנאפולי.

טיפים מהשטח שחוסכים זמן ועצבים

הדברים הקטנים שמבדילים בין מי שמכיר את הקו לבין מי שנוסע בו בפעם הראשונה.

כיוון, רציף ויעד סופי

הטעות הנפוצה ביותר היא לקרוא את הכיוון ולא את היעד. מאותו רציף יוצאות רכבות שמסיימות בנקודות שונות: חלקן ממשיכות עד פוצואולי סולפטרה, אחרות עוצרות בקמפי פלגריי, ובכיוון ההפוך יש רכבות שנעצרות בג'אנטורקו. היעד הסופי מופיע על הלוח בראש הרציף ועל חזית הרכבת. שנייה של קריאה חוסכת עשרים דקות של חזרה.

שעות ועומסים

בין 7:30 ל-9:30 ובין 17:30 ל-20:00 הרכבות עמוסות בנוסעים יומיים מהפרברים המערביים, והקרון ליד המדרגות בתחנה הוא תמיד הצפוף ביותר. הליכה של שלושים מטרים לאורך הרציף לפני שהרכבת מגיעה מזכה כמעט תמיד בקרון חצי ריק. עם מזוודות עדיף לנסוע בין עשר לשתיים בצהריים. בערב משחק באצטדיון הכיוון המערבי נחנק שעתיים לפני שריקת הפתיחה.

נגישות

זו נקודת התורפה של הקו. כמה מהתחנות הוותיקות עדיין דורשות ירידה במדרגות ארוכות בלי מעלית, וגם תחנות ששופצו לא תמיד מציעות מסלול נגיש מלא מהרחוב עד הרציף. נוסעים עם כיסא גלגלים, עגלה או מזוודה כבדה צריכים לבדוק את התחנה הספציפית מראש. פיאצה גריבלדי ומרג'לינה הן בדרך כלל הבטוחות ביותר מבחינה זו.

בטיחות בפרופורציה נכונה

המוניטין של נאפולי גרוע בהרבה מהמציאות, וזה נכון גם לקו 2. מה שכן קיים הוא כייסות, והיא מרוכזת במקומות צפופים וצפויים: רציפי התחנה המרכזית, קרון עמוס בשעת שיא, ורחבת פיאצה גריבלדי מעל. הכללים המעשיים ידועים ועובדים - תיק מלפנים, ארנק לא בכיס אחורי, טלפון לא ביד ליד דלת הקרון ברגע הסגירה. יחידות שיטור בלבוש אזרחי פועלות ברשתות המטרו של הערים הגדולות באיטליה, כולל נאפולי, ונוכחותן מורגשת.

זווית ישראלית

עם טיסות ישירות מתל אביב לנאפולי, קו 2 הופך את פוצואולי ואת השדות הפלגריים לחצי יום זול במיוחד - חלופה אמיתית ליום נוסף בפומפיי, בלי ההמונים. מי שמחפש אוכל כשר או קהילה יהודית ימצא את המענה במרכז ההיסטורי ולא בקצה המערבי של הקו, וכדאי לתאם מראש מול הקהילה בנאפולי ולא להסתמך על שעות פרסום.

מה חשוב לדעת לפני שמגיעים

• קו 2 מופעל בידי טרניטליה על מסילת RFI ולא בידי ANM - זו רכבת פרברים בתוך העיר, לא מטרו קלאסי, והרציפים והשילוט בהתאם
• אותה משפחת כרטיסים Unico Campania (TIC) תקפה בקו 1, בקו 2, באוטובוסים ובפוניקולרי, אבל השערים נפרדים וכרטיס 90 דקות מתיר בדרך כלל נסיעת מטרו אחת בלבד
• התדירות נעה בין 7 ל-10 דקות בשעות השיא ועד כ-15 דקות בערב ובסופי שבוע - פחות צפוף מקו 1 ופחות יציב ממנו
• הקטע המערבי בין קמפי פלגריי לפוצואולי נתון להשבתות בגלל הצטברות פחמן דו-חמצני במנהרה, תוצר של הברדיסיזם - חובה לבדוק לפני הנסיעה
• חלק מהתחנות הוותיקות עדיין ללא מעליות ותוכנית שדרוג של RFI מוסיפה אותן בהדרגה, תוך סגירות של חודשים בכל פעם
• הרכבת האחרונה יוצאת מהמרכז מוקדם יותר משעת הסגירה המוצהרת סביב 23:00 - אל תתכננו עליה חזרה מאוחרת

טעויות שכדאי להימנע מהן

• להניח שקו 2 מגיע למרכז ההיסטורי - הוא עוקף אותו מדרום, ולדואומו ולספאקנאפולי מגיעים בקו 1 או ברגל
• לעלות לרכבת לפי הכיוון בלבד בלי לקרוא את היעד הסופי - חלק מהרכבות עוצרות בקמפי פלגריי או בג'אנטורקו ולא ממשיכות
• לצאת לפוצואולי בלי לבדוק אם הקטע המערבי פעיל - כשהוא מושבת, רכבת הקומאנה ממונטסאנטו היא החלופה שעובדת
• להשליך את הכרטיס אחרי הכניסה - צריך אותו גם ליציאה בתחנת היעד וגם מול מבקרים, והקנס גבוה מאוד
• לגרור מזוודות דרך מונטסאנטו או תחנות ותיקות אחרות בשעת שיא, כשאין מעלית ויש מדרגות ארוכות
• לצפות לתחנות האמנות המפורסמות - טולדו ומוניסיפיו הן על קו 1, וקו 2 תועלתני לחלוטין

שאלות נפוצות

האם מטרו קו 2 בנאפולי הוא באמת מטרו?

לא במובן הרגיל. זו רכבת פרברים של טרניטליה שרצה על מסילה ראשית של RFI במנהרות מתחת לעיר, ומשולבת במפת המטרו העירונית לצורכי נוחות. הרציפים ארוכים כמו של רכבת בין-עירונית, הרכבות הן דגמי Jazz ו-Pop ממוזגים, וההכרזות והלוחות בסגנון טרניטליה. מפעיל אחר, תשתית אחרת, ולכן גם תדירות ואמינות שונות מקו 1.

כמה עולה נסיעה בקו 2 ואיזה כרטיס צריך כדי להגיע לפוצואולי?

בתוך גבולות העיר מספיק כרטיס TIC נאפולי לתשעים דקות, במחיר מייצג של כ-1.60 אירו. לפוצואולי צריך לעלות אזור לכרטיס NA2, מחיר מייצג של כ-2.50 אירו לתוקף של 120 דקות. כרטיס יומי במחיר מייצג של כ-4.50 אירו משתלם כבר משתי נסיעות ביום. את המחירים המדויקים כדאי לאמת מול מכונת הכרטיסים או הדלפק ביום הנסיעה.

איך מגיעים מהתחנה המרכזית לאצטדיון של נאפולי בקו 2?

עולים על קו 2 בפיאצה גריבלדי לכיוון פוצואולי ויורדים בתחנת קמפי פלגריי. משם כ-750 מטרים, עשר דקות הליכה, עד אצטדיון דייגו ארמנדו מראדונה. תחנת מוסטרה של רכבת הקומאנה קרובה מעט יותר, כחמש מאות וחמישים מטרים. בערב משחק כדאי לצאת שעתיים מראש, כי הקרונות בכיוון המערבי מתמלאים מהר.

מה ההבדל המעשי בין קו 1 לקו 2 בנאפולי?

קו 1 הוא מטרו עירוני של ANM שמשרת את המרכז ההיסטורי ואת וומרו, עם תחנות אמנות מפורסמות ותדירות גבוהה. קו 2 הוא רכבת של טרניטליה שחוצה את העיר מדרום ומגיעה למרג'לינה, לפואוריגרוטה ולפוצואולי - מקומות שקו 1 לא מגיע אליהם. הכרטיס משותף, אבל השערים נפרדים והמעבר בין הקווים דורש כמה דקות הליכה.

האם בטוח לנסוע בקו 2, גם בערב?

כן, בגבולות ההיגיון שנכונים לכל עיר גדולה. הסיכון המרכזי הוא כייסות, והיא מרוכזת ברציפי התחנה המרכזית, בקרונות עמוסים בשעת שיא וברחבת פיאצה גריבלדי שמעל התחנה. תיק מלפנים, ארנק לא בכיס אחורי וטלפון לא ביד ליד דלת הקרון פותרים כמעט הכל. בשעות מאוחרות מאוד עדיף לחזור במונית, בעיקר לאזור התחנה המרכזית.

מה עושים כשהקטע לפוצואולי מושבת?

טרניטליה מפעילה אוטובוסים חלופיים בתדירות של כרבע שעה בין קמפי פלגריי לפוצואולי סולפטרה, עם עצירות בקוואלריצ'רה ובבאניולי. החלופה העדיפה היא רכבת הקומאנה מתחנת מונטסאנטו, שמגיעה לפוצואולי במסלול נפרד לגמרי ובדרך כלל פועלת כרגיל. בדקו את מצב הקו לפני היציאה, כי ההשבתות האלה נמשכות לעתים שבועות.